בית - פרשת-שבוע - פרשת עקב חס"ה לשבת 

עוד עדכונים

פרשת עקב - חס"ה לשבת 

מה יגרום לכך שעם ישראל יהיו מעל כל האומות? בזכות מה זכה ר' יעקב מהונגריה שיתנו לו משמים הזדמנות נוספת? והאם נער שנעשה בר מצוה פוטר את הציבור מתחנון? • חידוש סיפור והלכה לפרשת עקב

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י"ז מנחם אב התשפ"ד  |  21.08.2024  |  12:00

חידוש

"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (ז, טז)

משל לאחד שהיתה לו רפת עם הרבה חמורים. פעם אחת היה צריך לקחת משא גדול של בשמים ממקום למקום, הלך לרפת ובחר חמור אחד והטעין עליו את כל המשא ויצא אתו לדרך, וכשהיו בדרך, כל האנשים התקרבו אל החמור כדי להריח מהבשמים שהיו עליו. אח"כ כשבעה"ב החזיר אותו לרפת החמור התחיל להשתבח בפני החברים שלו איך שכולם אוהבים אותו ובאים להיות בחברתו.

יום אחר האדון שלו רצה לישא משא של אשפה ושוב הלך ולקח את החמור הזה והטעין עליו את האשפה. כשהיו בדרך כולם ברחו והתרחקו מהחמור שלא היו יכולים לסבול את הריח, וכשחזר החמור לרפת התחיל להתגאות איך שהוא מטיל אימה על כולם והיום כולם פחדו ממנו וברחו מפניו, עד שבא השועל ואמר לו שוטה שכמוך באותו יום היה עליך משא של בשמים וכולם התקרבו בשביל להריח את הבשמים ולא בשבילך, ועכשיו היה עליך משא של אשפה וכולם התרחקו מהריח של האשפה ולא ממך.
והנמשל הוא, כשעם ישראל עושים מצות ומתקרבים לה' יש להם משא רוחני ואז אומות העולם אומרים עליהם "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד' ו') ורוצים להתקרב אליהם. אבל אם ח"ו עושים עבירות אז יש ריח רע שנודף מבעלי עבירה והם לא רוצים להתקרב אלינו. וכשיש לישראל ריח טוב ע"י התורה והמצות הם למעלה מהאומות, והאומות כפופים אליהם עד שהפסוק אומר "ואכלת את כל העמים" (רבינו יוסף חיים).

 

 

סיפור

"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (יא, כה)

מספר ר' יעקב מרומניה, כאשר הייתי בן י"ז שנה יצאתי את בית הורי לעבוד בעיירה הונגרית קטנה. עד מהרה שכחתי את החינוך שקבלתי בבית אבי הסתרתי את יהדותי מאימת הצוררים הועברתי לאושויץ עם אחי אך ניצלתי בנס. בליל יום כיפור עבדתי כהרגלי. באותו לילה נראה אלי אבא, היה לבוש קיטל לבן מצוחצח עטוף בטלית מצויצת, כמו בחיים, ואמר אלי, חזור בתשובה אחרת שנותיך מקוטעות. וכך חזר החלום ונשנה במשך שבוע. והנה הגיע ליל שבת בשעה מאוחרת נכנסתי לבית קפה בראשון לציון. לאחר שאכלתי ושתיתי חזרתי הביתה, שמעתי קול קורא מאחורי אוי ואבוי אתה שוב חוטא, והנה ראיתי כמו בהקיץ את אבי שנספה באושויץ עומד בטלית וקיטל ואומר אל תחשוב שזה סתם חלום, באתי להזהירך שתחזור בתשובה, בשמים כבר נחרץ עליך גזר דין שיכרתו ימיך.
באותה שבת שמרתי שבת, אך במוצאי שבת הלכתי לקולנוע. מיד שחזרתי ראיתי שוב את דמותו של אבי והוא מתחנן ומבקש לפני שאיטיב מעשי, ואמר לי כי זו אזהרתו האחרונה.
ביום ראשון בבקר לאחר שסדרתי את העבודה בין פועלי המוסך שלי, נסעתי לבני ברק אל החזון איש. רק עברתי את מפתן ביתו, החל החזון איש לדבר אלי בחומרה. אתה עובד בשבת ובחגים, לאביך אין מנוחה בעולם העליון, נגזר עליך כרת.
עמדתי נסער. פקח החזון איש את עיניו ואמר לי בזכות מצוה גדולה שקיימת בנעוריך יוסיפו לך ממרום ימים ושנים, מעכשיו תחזור למוטב ותלך בדרך הישרה כפי שחינך אותך אביך, האם תזכור איזה מצוה קיימת בנעורך. נזכרתי שכאשר הייתי בן י"ד שנה בערך, באה אלינו אשה ומסרה לאבא, שבכפר פלוני מוטל ילד יהודי מת ואין מי שיטפל בו להביאו לקבר ישראל. אבי שלח אותי אל הכפר לבצע את הדבר, ואף על פי שהפעולה היתה קשורה בסכנת נפשות כי הקוזיסטים השתוללו אז בדרכים, והיה עלי לעבור יער שלם בפחד מות, קיימתי את המצוה בתכלית השלמות. לשמע הסיפור נענע החזון איש בראשו ולא הוסיף לדבר. כאשר יצאתי מביתו, קיבלתי עלי לשמור תורה ומצות כיהודי שלם, ומני אז רואה אני במעשי ידי ברכה והצלחה.

 

 

הלכה

וידוי ונפילת אפיים

א. מצות עשה מדאורייתא להתודות על עוונותיו, כמש"כ (במדבר ה, ו-ז) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההוא, והתודו את חטאתם אשר עשו".

ב. בין חזרת העמידה לנפילת אפים, אין להפסיק כלל ועיקר, זולתי באמירת הוידוי, וכן באמירת ויעבור וי"ג מידות פעם אחת, ותיכף יעשה נפילת אפים.

ג. יאמר את הוידוי בנחת מלה במלה, ויכנע מאד, ויתחרט על מעשיו, ויהיה בדעתו לשוב מחטאיו, ולא יאמר בלי דעת וחרטה חס ושלום. וטוב לומר קודם הוידוי לשם יחוד קובה"ו הריני בא לקיים מצות עשה וכו'.

ד. יעמוד וישחה מעט, ויסגור יד ימינו כאגרוף, ויהיה האגודל תחת האצבעות, ויכה בצד שמאל על לבו בנחת, הכאה אחת בכל תיבה.

ה. צריך האדם לומר כל פרטי הוידוי כולם אשמנו בגדנו וכו', אע"פ שיודע האדם בעצמו שאין בו כל הדברים ההם, דמלבד מה שנענש האדם על חטאיו, גם הוא נענש על חברו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים, או שחטא בזה בגלגולים קודמים.

ו. יאמר י"ג מדות בכונת הלב ובנחת ובמתון, כי רבו סודותיהן והדברים עומדים ברומו של עולם. וטוב שימנה הי"ג מדות באצבעותיו, כדרך שמונה י"א סמני הקטורת, והוא מנהג יפה ונכון.

ז. יאמר מזמור "לדוד אליך", בנחת ובכוונה מלה במלה, במיתון ובישוב הדעת. ובזכות זה לא יתן השם לאחרים חילו, ולא ימות בקיצור שנים, ולא תשלוט בו אש גהינם. ונוהגים לשבת בשעת אמירת נפילת אפים, וגם אומרים אותו בלחש. וכאשר אומר "אליך ה', נפשי אשא", יכוין למסור עצמו למיתה, על קיום התורה והמצוות.

ח. בר מצוה שמלאו לו שלוש עשרה שנה, אותו היום אין אומרים וידוי כל הציבור המתפללים עמו. כיון שזה יום טוב שלו, שנעשה מצוּוה במצוות. ואמנם גם אם חתן הבר מצוה מגיע לבית הכנסת כמה ימים קודם לכן או לאחר מכן, וחוגג את טקס הנחת התפילין עם בני משפחתו, בשמחה ושירים וקול רינה, כפי שנהוג בימי שני וחמישי כדי להעלותו גם לתורה, אין אומרים בו תחנון.

 

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!